• Tomer Gordon

לגלות את חיי הנוודים - 3 ימים בשמורת Tsambagarav

טרק מאולתר סביב רכס הטסאמבאגארב המשלב נופים מדהימים יחד עם תרבות הנוודים הקזחים הלא נגועה כלל בתיירות. יולי 2019


הקדמה


אנשים טובים באמצע הדרך

פסטיבל הנאדאם (החג הלאומי של מונגוליה) וסגירת הגבולות היבשתיים נתנו לנו כמה ימים אקסטרה במדינה ואישור ׳לחרוג׳ מויזת 30 הימים הלא ניתנת להארכה. החלטנו לאלתר ולצאת לטרק של 4 ימים סביב רכס ההרים השני בגובהו במדינה ׳הטסאמבאגארב׳ ,איזור מדברי נידח עם מידע כמעט אפסי באינטרנט. אפילו מקומיים לא בדיוק הבינו מה יש לנו לחפש שם.

יצאנו לטרק בתחושת ׳שובע׳ ממונגוליה, ולא חשבנו שהוא ירגש או ידהים יותר מידי, ׳הרי ראינו כבר הכל׳. טוב לא בדיוק.

את היום הראשון של ההליכה סיימנו בחציית נחל קפוא ומיד אחריו התחיל מבול זלעפות . למזלנו בדיוק הגענו להתיישבות נוודים בעמק ירוק. אישה מקסימה שבאה לסגור את דלת היורטה המשפחתית ראתה אותנו אבודים בגשם ומהר מאוד קראה לעברנו להיכנס. המשפחה הייתה נראית בהלם, ככל הנראה לא הבינו ׳מה יש לזרים לחפש במקום הנידח בגשם הזה???׳. שיחה קלוקלת בספק קזחית ספק מונגולית כמה מילים ברוסית ובאנגלית והצלחנו להסביר מה אנחנו עושים שם.

כמיטב המסורת הנוודית מהר נפתח עבורנו שולחן עם מיטב הגבינות , הלחם המטוגן ותה חמאתי ומלוח. הגשם המשיך, אנחנו כלואים ביורטה ומשחקים עם הילדים החמודים, מפתחים שיחות בשפה הגלובלאית 'הידיים' ומפה לשם הם התבקשנו להישאר להעביר את הלילה שם. חלקנו יחד את ארוחות הערב ובבוקר אחר כך נפרדנו בדמעות.

מזג האוויר הסגרירי רדף אותנו גם בימים הבאים. מסתבר שהשביל המאולתר עובר באיזור מיושב בעשרות משפחות נוודים מפוזרות. קבוצת הזרים ההולכת באיזור השכוח אל הזה הפכה לאטרקציה, ובמהרה כל יורט שחלפנו על פניו ביקש (ואפילו התחנן) שנכנס ויפתח עבורנו שולחן. בשלב מסוים נאלצנו לסרב, כי בכל זאת אנחנו בטרק וצריך להתקדם...

אז אולי מזג האוויר לא היה אידיאלי והנופים הדרמטיים לא נגלו, וגם ככה לא היו לי ציפיות גבוהות מהטרק הזה, אבל בסופו של דבר היה זה הטרק העוצמתי ביותר שהיה לי - בגלל האנשים שפגשנו בדרך.
החוויה האנושית חזקה יותר מהכל.


את הטיול במונגוליה סיימנו בטרק מאולתר בפארק הלאומי טסאמבאגארב.

הטרק היווה את הדובדבן שבקצפת של הטיול שלנו בכל הנוגע לתרבות הנוודית של מונגוליה, והתרבות הקזחית בפרט, המאפיינת את מערב מונגוליה. לא הצלחתי למצוא פרטים כלל על מסלולי הליכה בשמורת Tsambagarav. מצאתי באתר סיפור דרך תיאור למסלול בשמורה אך הוא לא מסומן כלל והעדפתי ללכת על משהו קצת יותר בטוח כיוון שעדיין הייתה כמות שלג לא מעטה על ההרים בתקופה זו של השנה. מצאתי שביל במאפס מי החוצה את השמורה מאגם Bayan Nuur ועד לכביש חובד - אולגי ועל פיו החלטנו לצאת לטרק. תיכננו לעשות את הטרק ב4 ימים אך בפועל עשינו ב-3. הגעה לתחילת הטרק - אגם Bayan Nuur - האגם נגיש במוניות משותפות היוצאות מחוץ לשוק השחור באולגי. המוניות נוסעות לעיירה באותו השם הנמצאת קצת אחרי האגם. צריך פשוט לבקש מהם שיעצרו לכם באגם.אותנו ספציפית הוריד הנהג שליווה אותנו במהלך הטיול במערב באגם ומשם התחלנו ללכת. הצטיידות לטרק אפשרית רק באולגי. אפשר למצוא הכל שם בסופרים ובשוק השחור. לגבי לינה - סחבנו אוהל אך בפועל רק ישנו אצל משפחות נוודים שאירחו אותנו והציעו שנישן אצלם. הם ממש לא מצפים לכסף אבל הבאנו להם בכל מקרה 10,000 טוגריק לאדם כנהוג במונגוליה. יש המון המון משפחות במהלך הקיץ שעולות להרים יחד עם הצאן והבקר , והעמקים מאוד מאוכלסים. לא הייתי בונה על זה לגמרי אבל בהחלט זה אפשרי והם מאוד שמחים להיות באינטראקציה עם זרים.


מפה-





יום ראשון של הטרק


*ביום זה אין גישה למקורות מים במהלך כל היום - יש צורך לסחוב מים מבעוד מועד* מרחק: 18 ק״מ זמן הליכה ברוטו: 6 שעות לאחר פרידה מהנהג והשארת ציוד מיותר אצלו, יצאנו אל הטרק. תחילת הטרק בהליכה מישורית של כ-45 דקות בקרבה לחופו המזרחי של אגם Bayan nuur . ההליכה על דרך עפר. בשלב מסוים הדרך עולה אל ההר. עלו איתה למעלה. מפה מתחילה עלייה של כ-3 שעות במהלכה גומעים כ-1100 מטר בגובה. עלייה לא קלה. לאורך העלייה נופים מרהיבים למרחבים המדבריים האדומים מצפון ולאגם Bayan. שיא הגובה היומי בכיפה בגובה של כ-2640 מ׳.

מרגע זה נפרדים מהנופים המדבריים והנוף הופך לאלפיני. פסגותיו המושלגות של רכס הטסאמבאגארב נגלות והאדמה הסלעית הופכת לירוקה ופורחת. בשלב מסוים יורדים לעמק מלא ביורטות. יש צורך לחצות שם נחל. תחפשו את הנקודה המתאימה.

ממש מעט לאחר מכן התחיל גשם זלעפות ופגשנו משפחה אקראית שהזמינה אותנו ללחם וגבינות. נשארנו לישון אצלם. היה חוויה!




יום שני של הטרק


מרחק:26 ק״מ זמן הליכה ברוטו: 9.5 שעות (כולל עצירה ארוכה מאוד של כמעט שעתיים ביורטה במהלך סופת גשמים). יום הליכה ארוך ואתגרי אך מדהים ביופיו. לאחר פרידה מהמשפחה יצאנו לדרך. כקילומטר וחצי לאחר היציאה ירידה יש חציית נהר לא גועש מידי אך יש צורך בהורדת נעליים. מהנהר יש עלייה של כ-45 דקות ולאחר מכן הליכה עד לסוף העמק של הנהר שם צריך לחצות אותו שוב. העמק בחלק זה פתוח ומלא ביורטות של נוודים. כשהגענו לשם התחיל מבול ונכנסנו ליורטה של משפחה שהזמינה אותנו. כמובן שהאירוח כלל גם מלא לחם וגבינות וארוחת צהריים שלא הסכימו שנלך לפני שנאכל.

מבית המשפחה עלייה במעלה הנהר עד למעין ׳פאס׳ קטן-גובה הפאס קצת מעל 2900 מ׳.

מהפאס ירידה שוב לעמק אחר שם יש חציית נהר נוספתץהייתה שם משפחה חמודה שגרה ליד וראתה אותנו מחפשים מקום לעבור אז הם פשוט באו עם סוסים והעבירו אותנו. משם הליכה של 2.5 בין מדשאות ירוקות ופורחות עד לחצייה נוספת של נחל. משם מתחילה עלייה (אחרונה להיום). שיא העלייה בתצפית עוצרת נשימה בגובה 2920 מ׳. בתצפית יש נופים דרמטיים כל הדרך למטה לרכס הטסאמבאגארב ולעמק המרשים מתחת. מהתצפית ירידה רצינית בגובה עד לעמק רחב הידיים, נופים מדהימים כל הדרך. בעמק נתקלנו במשפחה שהזמינה אותנו ללחם וגבינות ונשארנו לישון אצלם.



יום שלישי של הטרק


מרחק הליכה: 24 ק״מ (בתכלס אמור להיות 28) זמן הליכה ברוטו: 7 שעות יום אחרון לטרק. לאחר פרידה מהמשפחה התחלנו את היום עם (איך לא) חציית נהר. חפשו את המקום הבטוח לעבור את הנהר.

משם עולים במעלה העמק. יש המון דרכים. ללכת לפי הדרך המופיעה במאפס מי. היא מדויקת. הדרך צריכה להיות במגמת עלייה. תפס אותנו שם מבול רציני אז עצרנו בדרך ביורטה עד שנפסק הגשם. לאחר העלייה ירידה נוספת ובה חציית נהר.

מרגע זה ואילך הדרך די מונוטונית ומשעממת. נטו ללכת כמעט 20 ק״מ בדרך מישורית עד הכביש הראשי. בדרך עוברים באגמים נחמדים. יש כמה נחלים שחוצים אבל לא משהו מסובך מידי.

תיכננו לתפוס טרמפ מהכביש ראשי אבל מכונית עצרה לנו על דרך העפר כ-4 ק״מ לפני הסוף ולקחה אותנו עד עיירה בשם טוּלבו, משם החלפנו לטרמפ נוסף חזרה לאולגי.




23 צפיות0תגובות

©2020 by Backpacker - Tomer Gordon