• Tomer Gordon

פיג'י - 25 ימים בגן עדן

25 ימים בפיג’י - הרבה מחוץ למסלול השחוק


ההחלטה שלי להגיע לפיג׳י הייתה ספונטנית למדי ונולדה אי שם בקווינסטאון ניו זילנד. אחרי חודשיים וחצי בניו זילנד במהלכם הספקתי לחרוש את רוב האיזורים, ואחרי שהצלחתי למכור את הרכב שליווה אותי במהלך התקופה, מצאתי במקרה טיסה זולה מכרייסצרץ לנאנדי - רק 150$, ובלהט הרגע בלי לחשוב יותר מידי מצאתי את עצמי 10 ימים אחר כך במדינה הקסומה בעולם.



בואו ננפץ כמה דברים שאתם אולי חושבים על פיג׳י (וגם אני חשבתי):


טיול בפיג׳י הוא יקר מאוד - תלוי מאוד מה אתם מחפשים. אם בחרתם טיול שמתמקד ברזורטים או בצלילות - סעו לפיליפינים או לתאילנד שם האופציות זולות יותר משמעותית מפיג׳י. אם בחרתם לבלות בקרב המקומיים ולהתארח בכפרים - סביר להניח שבקושי תוציאו אגורה מכיסכם , חוץ מזה שתחוו את המדינה בצורה הטובה ביותר. ב-25 יום במדינה הוצאתי 1000 דולר פיגיאני שהם כ-1710 שקלים. כן כן. שמעתם נכון. רוב הכסף הלך על מתנות ועל מצרכים בסופר של אוכל מערבי שבישלתי עבור המשפחות אצלן התארחתי.


פיג׳י היא מדינה מאוד מתוירת - כן יש חלקים מאוד מתוירים כמו איי הייאסווה והאיזור של נאנדי וזה מורגש שם- אבל יש גם המון המון איזורים שהתיירות לא הגיעה אליהם. בחלק מהכפרים שהייתי (בראמבי איילנד למשל), כנראה לא היו אנשים מערביים מעולם. כמות האיזורים המתוירים מתגמדת לעומת המקומות הלא מתוירים. הכל עניין של בחירה לאן להגיע.


פיג׳י היא מדינה מערבית - ממש לא. ישנן לא מעט דרכי עפר קשות, בחלק מהכפרים אין חיבור לחשמל והמים לא ראויים לשתייה ולא מעט מהבתים עשויים מפחונים. החיים באי המרכזי (Viti Levu) יותר קלים, התחבורה זמינה יותר, יש סופרים ורוב הבתים מחוברים לחשמל ומים ראויים לשתיה, אבל ברגע שתצאו לאיים אחרים תבינו שהמצב בחלק מהמקומות שונה לגמרי. פיג׳י אמנם המדינה המתקדמת ביותר מכל האיים הפאסייפים, אך מדינה מערבית היא עדיין לא, אולי בדרך להיות אחת כזאת בעשור הבא או אחריו.




מה כן אתם צריכים לדעת על פיג׳י?


✔ האנשים בפיג’י הם האנשים השמחים והנחמדים שפגשתי בחיי.

✔ אנגלית השפה הרשמית במדינה - הפיג׳יאנית היא אמנם השפה הרשמית המדוברת, אבל רוב האוכלוסיה מדברת אנגלית שוטף ולכן קל מאוד להסתדר.

✔ סביר להניח שלא תראו תיירים ב-כ-ל-ל אם בחרתם לצאת מהאיזורים התיירותיים (יאסווה, טבאוני ואיזור נאנדי) .

✔ האווירה, המוזיקה, מזג האוויר החם, הירוק בכל עבר ועצי הקוקוס, החופים החוליים הזהובים. הגעתם לגן עדן.



פיג'י על קצה המזלג-


פיג'י היא מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט, צפונית לניו זילנד. בפיג'י חיים כמיליון תושבים - כ-60% הם פיג'יאנים , כ-35% הודים (הבריטים הביאו את ההודים כעבדים לפיג'י במהלך המאה ה-19), והיתר ממדינות פאסיפיק אחרות וגם סינים. הדת העיקרית היא הנצרות, אך יש לא מעט הינדים ואפילו מוסלמים.


על אף היותה מדינה קטנה, פיג'י היא 'מעצמה' באוקיינוס השקט - רבים ממדינות האיים באים ללמוד באוניברסיטה בעיר הבירה סובה, המדינה היא מוקד התיירות העיקרי בפאסיפיק, ומייצאת מוצרי מזון למדינות האחרות.


בפיג'י 332 איים אך רק 106 מיושבים. הגדול והמרכזי מביניהם הוא האי Viti Levu , ובו למעלה ממחצית האוכלוסייה מתגוררת. באי 2 ערים מרכזיות: עיר הבירה Suva ועיר נוספת בשם Lautoka. האי השני בחשיבותו הוא האי השני בגודלו Vanua Levu. איים גדולים נוספים: Taveuni ו- Kadavu.


תיירות היא מקור ההכנסה העיקרי של המדינה. בשנת 2019 נכנסו למדינה 900,000 תיירים. התיירות מתרכזת בעיקר בקבוצות האיים המערביות של המדינה - Yasawa Islands ו- Manmuca Islands, וכן בחלקים של האי המרכזי Viti Levu. קבוצות האיים המזרחיות, בעיקר אלה על גבול טונגה , לא רואות מערביים בכלל. אני בחר



כמה פרטים טכניים:

  • טיסות בינלאומיות: שדה התעופה הבינלאומי בנאנדי (Nadi) הוא השדה המרכזי המהווה את שער הכניסה הראשי לא רק לפיג'י אלא לכלל מדינות האיים הפאסיפיים. לפיכך, ניתן להגיע לפיג'י ממדינות רבות: מניו זילנד (אוקלנד, וולינגטון, כרייסצרץ), אוסטרליה (בריסבן, סידני, מלבורן, אדלייד), סינגפור, הונג קונג, טוקיו, ארה"ב (סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, הונולולו) וכן מדינות רבות בפאסיפיק - סמואה, טונגה, ונואטו, איי שלמה, פפואה ניו גינאה ועוד. גם בסובה (עיר הבירה) יש שדה בינלאומי אך קטן מאוד. חברת התעופה הלאומית היא Fiji Airways.

  • ויזות - בעלי דרכון ישראלי פטורים מויזה לפיג'י ומקבלים אישור שהייה ל-120 יום עם הכניסה למדינה. שימו לב שיש צורך להראות כרטיס יציאה!

  • כסף - המטבע המקומי הוא דולר פיג'יאני ששווה נכון לפברואר 2020 1.58 ש"ח. מומלץ למשוך כסף בכספומטים של westpac שאין בהם עמלת משיכה בכלל. ציינג׳ים רבים פזורים במרכזי הערים והשער טוב יותר מבשדה התעופה בנאנדי, מומלץ להגיע עם דולר אוסטרלי/ניו זילנדי על פני מטבעות אחרים.

  • סים- יש 2 חברות בפיג’י - Vodafone ו-Digicell. החבילות זולות מאוד -11$ ל-11GB למשל. אני הייתי בוודאפון אבל ממליץ על דיג׳יסל כי עלות שיחה יוצאת מוודפאון למספר של דיג׳יסל יקרה מאוד , וההפך זה לא ככה.

  • מזג אוויר- העונה הרטובה נובמבר- מרץ, יבשה אפריל-אוקטובר. אני טיילתי במרץ שזה החודש הגשום ביותר ואכן היה גשום. היו ימים שהגשם לא פסק כמה שעות. מי שמתכנן שעות של רביצה על הים בשמים ללא ענן - כדי שיגיע בעונה היבשה. שימו לב שהאיזור המערבי של המדינה (נאנדי והיאסווה למשל) יבשים יותר משאר החלקים במהלך העונה הרטובה.

  • אוכל - פיג׳י איננה מעצמה קולינרית. האוכל בפיג’י דל ומתבסס בעיקר על אורז, שורשים הנקראים קאסאבה וטארו, ועל דגים. מוצרי חלב הם דבר יקר וקשה להשגה. אוכל מערבי וירקות מיובאים הם מצרך נדיר ויקר ביותר (יותר מהארץ). קרם קוקוס הוא התיבול העיקרי של הפיגיאנים - הם מוסיפים אותו כמעט לכל מאכל. האוכל הפיגיאני מושפע לא מעט מהמטבח ההודי עקב האוכלוסייה ההודית הרבה במדינה.

  • תחבורה בתוך האיים- באיים הגדולים (Viti Levu, Vanua Levu, Taveuni) - מערכת אוטבוסים נוחה, אמינה ולא יקרה. התשלום מתבצע באמצעות כרטיס נטען (בדיוק כמו רב קו) אותו ניתן לרכוש בתחנה המרכזית בכל עיר או עיירה ולהטעין בכסף במידת הצורך. מוניות זמינות אבל כמובן זו הוצאה גדולה יותר.

  • תחבורה בין האיים-

  1. טיסות- יש 2 חברות בפיג׳י - Fiji Airways ו-Fiji Northern Air. טיסות פנים בפיג׳י לא יקרות בכלל אך מבחינתי זו דרך פחות מעניינת לחוות את המדינה לכן בחרתי במעבורות כאשר טיילתי שם.

  2. מעבורות- מידי יום יוצאות מסוּבה מעבורות לאיים ברחבי המדינה. Goundar Shipping היא החברה המרכזית המפעילה את הקווים. בין סובה ל-Vanua Levu (סאבוסאבו או לאמבאסה) יש חברה הנקראת Sea Road Services המאפשרת ניוד מהיר יותר בין האיים (הפועל על בסיס יומי וקבוע) באמצעות אוטבוס-מעבורת-אוטבוס.





המסלול שלי


נאנדי Nadi


לאחר טיסה של כ-3 וחצי שעות מכרייסצרץ נחתתי בנאנדי (ככה מבטאים את שם העיר ולא נאדי) בשעות אחה״צ המאוחרות. בשדה חיכה לי שאטל חינמי של ההוסטל Bamboo Backapackers. את השאטל תיאמתי מראש עם ההוסטל דרך המייל לאחר ביצוע ההזמנה.


נאנדי היא עיירה יחסית גדולה אך חסרת חשיבות עבור הפיגי'אנים - מדובר בסך הכל בעיר המהווה את השער לאיים המתויירים ( Yasawa &Mana Islands) של המדינה ובה נמצא הנמל הבינלאומי הגדול.


אני העברתי שם לילה אחד בלבד, ולאחר לוגיסטיקה ראשונית (סים ומשיכת כסף), המשכתי משם. חוף הים הסמוך לבאמבו באקפאקרס לא יפה במיוחד. במרכז העיירה שוק נחמד ומקומות בהם אפשר לעשות כרטיס סים של 2 החברות. צ'יינג'ים יש גם בעיירה וגם בהוסטלים עצמם.


מנאנדי עליתי על אוטובוס של כשעתיים וחצי לפאסיפיק הארבור (אוטבוסים יוצאים בתדירות של פעמיים בשעה בין 8 בבוקר ל-8 בערב) והגעתי למשפחה הראשונה אצלה התארחתי מרשת ההיט.




פאסיפיק הארבור - לבנוני Pacific Harbour - Lepanoni


פאסיפיק הארבור היא עיירה תיירותית קטנה בין נאנדי לסובה , והחופים בה נחשבים לטובים ביותר באי המרכזי Viti Levu. אני התארחתי אצל מארחים מרשת 'היט' בשם סמיסי וטמה הגרים בכפר שנקרא לבנוני - כקילומטר וחצי מערבית מפאסיפיק הארבור ו5 דקות הליכה מחוף מדהים!


במהלך השבוע ששהיתי אצלם הם אירחו אותי כיד המלך, לקחו אותי לטיולים בסביבה, לשייט בנהר, למפלים הנמצאים מרחק הליכה מביתם ולקחו אותי לבקר את המשפחה שלהם שגרה בכפר הסמוך. כמובן שהשהות כללה הרבה ארוחות משפחתיות וזמני משחק בלתי נגמרים עם 6 הילדים המתוקים שלהם.


השהות אצלם הייתה לי כל כך מהנה ולאחר שבוע הרגשתי שאני כבר חלק בלתי נפרד מהמשפחה.


עזבתי עם דמעות בעיניים לאחר שבוע, עם הבטחה שאחזור שוב לפני שאעזוב את המדינה, ואכן כך קרה.







דאריה - מפרץ וואינונו Daria - Wainunu Bay


המקום הבא אליו התגלגלתי היה הכפר הנידח דריה הנמצא באי השני בגודלו Vanua Levu. הכפר נמצא במפרץ מבודד הנקרא Wainunu. בכפר דריה התארחתי אצל משפחה נוספת מרשת 'היט'. האב איסוה (Isoa) שירת בישראל כחייל של האו"ם , ולו 2 בנים ג'ו ואיסייה בגילאי 25-30.


ההגעה למקום מתבצעת באמצעות שירות של חברת Sea Road Services. אוטבוס מסובה שיוצא ב-5 בבוקר עד לנמל שנקרא Natovi (כשעתיים אוטבוס) משם עולים על מעבורת לכיוון הנמל Nabouwalu. שימו לב שהאוטבוס ממשיך לכיוון סאבו סאבו / לאמבסה אבל אני לא המשכתי איתו ולכן התיק שלי נשאר איתי ולא באוטבוס. ירדתי בנמל נאמבואלו שם פגשתי קרוב משפחה שלהם שהזמין אותי לארוחת צהריים עד שהאוטבוס לכפר שלהם יגיע. בשעות אחר הצהריים עליתי על האוטבוס שהיה צפוף יותר מכל לוקאל שנסעתי בו בהודו , עד לכפר דאריה. הדרך דרך עפר לא קלה במיוחד.


החיים במפרץ Wainunu הם בקצב אחר לגמרי. המקום לא מחובר לחשמל או תשתית מים זורמים נקייה ומטוהרת ומרבית התושבים מתפרנסים מחקלאות וניזונים מהגידולים של עצמם ומדגים. בניגוד לאי המרכזי, פה אנגלית לא מדוברת כל כך. ברוכים הבאים לפיג'י האמיתית.


במפרץ וואינונו אין חופים אלא יערות מנגרוב ( שיח טרופי הגדל במי ים) מקיפים את המפרץ.


במהלך 3 הלילות ששהיתי בכפר, המשפחה לקחה אותי לכפרים הסובבים את המפרץ, ליום דייג בים, שחינו בנהר וקיימנו שיחות מרתקות ונפלאות. מדהים לראות איך גם באיזור כפרי ונידח שכזה, ישראל היא מושא ההערצה הגדול ביותר של התושבים, ובכל בית שנכנסתי אירחו אותי כאילו הגיע מבקר ממשפחת המלוכה האנגלית.





סאבו סאבו - Savsavu


סאבוסאבו ידועה כ-'The Hidden Paradise of Fiji' - גן העדן האבוד.


מדובר בעיירה לא גדולה במיוחד (כ-4000 תושבים) שבשנים האחרונות רואה יותר ויותר תיירים מהמעמד הגבוה שמגיעים אליה עם היאכטות הפרטיות שלהם/ בספינות קרוזים או מגיעים להתפנק באחד מהריזורטים הסמוכים. במקום גם מספר מועדוני צלילה.


לסאבו סאבו ניתן להגיע במעבורת ישירה מסובה של חברת Goundar Shipping היוצאת פעמיים בשבוע ואורכת כ-16 שעות. ניתן גם להגיע על בסיס יומי דרך שירות האוטבוסים ומעבורות של חברת Sea Road Services. בעיירה גם שדה תעופה קטן עם טיסות מנאנדי ומסובה של חברת Fiji Airways ו- Fiji Northern Air.


במרכז העיירה שוק מקומי קטן ומספר מסעדות קטנות שחלקן מגישות אוכל מערבי עבור התיירים המגיעים.


תרמילאים הם מחזה נדיר בעיירה במיוחד בשל העובדה שמחיר הריזורטים היקרים להחריד ללילה הוא בערך כמו תקציב של חודש של תרמילאי.


אני ישנתי בסאבו סאבו בתחנת מכבי אש. המשפחה מדאריה אירגנה לי לישון שם. האירוח בתחנת מכבי האש הוא אחת החוויות החזקות שלי מפיג'י! הכבאים התעניינו מאוד במיוחד בשירות הצבאי שלי ופיתחנו שיחות מרתקות על ישראל, שיחקנו כדור עף ונסענו לחופים הסמוכים. בישלתי להם שקשוקה לארוחת ערב והם ממש עפו על זה. חייב לציין שהתנאים בתחנת כיבוי אש לא נפלו מהוסטל ברמה גבוהה - מים חמים במקלחת (נדיר בפיג'י) , מזגן בחדר, אוכל טוב... כל מה שאפשר לבקש לאחר הניתוק מהציוולזציה בכפר דאריה...


אחד הכבאים מתחנת כיבוי האש הזמין אותי לאי שלו - ראמבי איילנד , ומפה לשם אחרי כמה ימים מצאתי את עצמי בגן עדן חדש...





Rabi island - ראמבי איילנד

להיות בפיג’י - אבל להרגיש בקיריבאטי


‘Remember a beautiful island’ - RABI

ככה פירשה המלכה אליזבת את שם האי ראמבי כאשר הגיעה לבקר בו (על פי המקומיים, לא מצאתי ביסוס לכך), ואכן כך הדבר. 5 ימים באי גרמו לי להבין שמדובר בפיסת גן עדן. חופים חוליים - זהובים ושחורים , המון קוקוסים ואנשים חייכנים ומקסימים.


האי ראמבי (נכתב כראבי אך נאמר כראמבי) הוא ביתם של מיעוט אתני בפיג’י שנקרא בּאָנאָבּאניִם. הבאנאבנים הם במקור מהאי Banaba - הנמצא בקיריבאטי. הבאנבנים בניגוד לעם הפיג׳יאני שהוא תערובת של פולינזים ומלנזים- שייכים לקבוצת אנשים באוקיינוס השקט הנקראת מיקרונזים וכוללת את תושבי מיקרונזיה, קיריבטי,נאורו,פלאו ואיי מרשל. הם נראים אחרת, מתנהגים שונה ומדברים שפה אחרת.


איך הגיעו הבּאָנאָבּאניִם לפיג׳י? בזמן מלחמת השנייה כאשר פיג׳י וקיריבאטי היו קולוניות בריטיות, העבירו הבריטים את תושבי האי באנבה בקיריבאטי לאי ראמבי בפיג’י . התושבים הועברו לפיג׳י כיוון שהבריטים חצבו פוספטים באי באנבה והובילו למצב בו לא ניתן היה לחיות באי.


אז איך הגעתי לראמבי איילנד? מסע מפרך מהעיר סאבו-סאבו שהתחיל בנסיעה קופצנית במשאית של 4 שעות ולאחר מכן שייט בסירת מנוע של חצי שעה הגעתי לכפר טאביאנג- הכפר הקטן ביותר באי ראמבי.


ישנם 4 כפרים מרכזיים בראמבי איילנד, הכפר נוּקוּ הוא הגודל מביניהם. לתושבים סוג של אוטונומיה הניתנה על ידי ממשלת פיגי . באי כביש עפר אחד ומספר משאיות הובלה המניידות את התושבים מכפר לכפר. האי לא מחובר לחשמל ורק לחלק מהבתים יש לוחות סולריים או גנרטורים.


אז מה עשיתי בראמבי?

העברתי 4 לילות באי במהלכם הצלחתי לחוות את הלך הרוח בו ולהגיע למקומות היפים ביותר. נתתי למקומיים להוביל אותי ולהראות לי את המקומות היפים והסודיים. מפרץ Motaoa אליו ניתן להגיע בסירה בלבד הוא החוף היפה ביותר בו הייתי בחיי .טיול נוסף שעשיתי מהכפר איריטאטפה הוא למפל יפיפיה ולמעיין בו מים צלולים במיוחד. באיריטאפה בניגוד למרבית החופים באי - החול שחור!


באי ראמבי לא תמצאו מלונות או מקום מסודר לישון. אין שירות סירות קבוע והדרך היחידה להגיע לשם היא להכיר מקומי. ניתן לברר בסאבו סאבו עם מקומיים פיגיאנים אם הם מכירים דרכי הגעה לשם או מישהו לישון אצלו. בפיג’י הרי כולם מכירים את כולם...






טבאוני - Taveuni


בטבאוני שהיתי לילה אחד בלבד כתחנת מעבר בלבד ולצערי לא יצא לי לחוות את האי יותר מידי.


יש באי מפל יפה מאוד שנקרא Buma Waterfalls, אבל שוב לצערי לא יצא לי לבקר שם.


באי אין חופים! זה הוא אי וולקני.


לא הצלחתי למצוא משפחה להתארח אצלה אז ישנתי בהוסטל/ריזורט נפלא שנקרא Maravu Taveuni Lodge. כ-30$ פיג'יאני ללילה. במקום מסעדה נחמדה אך האוכל שם לא זול במיוחד. מומלץ להזמין ב-Agoda או בהוסטל וורלד. שימו לב שזה המקום היחידי עם מחיר שפוי לתרמילאים בטבאוני. הריזורט ממוקם באיזור קטן של ריזורטים עם מספר מצומצם של מסעדות. יש אוטבוסים זמינים מהכביש הראשי. שדה התעופה ממוקם כמה ק"מ צפונית משם.


מטבאוני עליתי על מעבורת של Goundar Shipping שעלותה 67$ חזרה לעיר הבירה סובה. המעבורת יצא בשעה 15:00 והגיעה לסובה בשעה 07:00. אין מקומות מסומנים. המעבורת עוצרת בסאבו סאבו לאסוף נוסעים. יש קפטריה במעבורת.




פאסיפיק הארבור - לבנוני Pacific Harbour - Lepanoni


אז לאחר המעבורת הניצחית, הגעתי לסובה בשעות הבוקר ומשם חזרה באוטבוס למשפחה בכפר לבנוני, שם שהיתי 8 ימים נוספים.


בפרק הזמן השני שלי אצל המשפחה, בעיקר נשאבתי לחיי הכפר השקטים, ביליתי עם הילדים, הרבה זמן רוגע בים וארוחות ערב טובות.


באחד הימים נסענו לסובה לפארק שנקרא Colo-I-Suva - פארק לאומי קטן עם שבילים ביער הגשם ומספר מפלים ובריכות לרחצה. מקום מאוד נחמד. 5$ כניסה לזרים.


יום לפני הסוף, אחי הגדול הגיע לקונקשיין ארוך בפיג'י ישירות למשפחה. נפרדנו מהמשפחה במסיבת פרידה חגיגית אליה הוזמנו כל המשפחה המורחבת והשכנים שכללה מילות פרידה, שירים והרבה דמעות.


עלינו על מונית מאוחר בלילה חזרה לנאנדי ללילה אחרון בבאמבו באקפאקרס, ולפנות בוקר עלינו על טיסה לפורט וילה, עיר הבירה של ונואטו.







סוף דבר


אז לאחר ביקור ב-38 מדינות בעולם, אני חייב לומר שפיג'י היא כנראה המדינה האהובה עליי ביותר בעולם!


החוויה בפיג'י היא בעיקר חוויה אנושית - המפגש עם התרבות המקומית, החיכוך היומיומי הישיר עם האוכלוסיה, השיחות המרתקות והאהדה המטורפת לישראל - כל אלה הפכו את הזמן שלי במדינה לעוצמתי יותר מבכל מקום אחר בו הייתי בעולם.


היא אמנם לא מציעה יותר מידי אטרקציות, והחוויה שם יכולה להצטייר באופן שונה אם תבחרו ללון בריזורטים ולבלות את רוב הזמן ברביצה על החוף.


אני ממליץ את הפינוק לשמור למקומות אחרים (הפיליפינים, הודו) בהם תמצאו אופציות זולות רבות וטובות לא פחות, ולהגיע לפיג'י בשביל האנשים ולא בשביל החופים.


בסופו של דבר - החוויה האנושית מנצחת הכל!


עזבתי את המדינה עם דמעות בעיניים ועם הבטחה - שלשם עוד אחזור ואפילו בזמן הקרוב!




229 צפיות0תגובות

©2020 by Backpacker - Tomer Gordon